עינות ציפורי

אודות המסלול

כמאה מטר לפני עינות ציפורי ניכנס בשער צהוב לחניון החדש שמימין לכביש.
צמוד לחניון, מדרום, זורם נחל ציפורי ומעליו שני גשרים להולכי רגל. נחצה את הנחל במזרחי מבין הגשרים, נמשיך בשביל המרוצף ונחצה בזהירות את הכביש.
לפנינו תעלת בטון המזרימה את מי מעיין הקסטל אל נחל ציפורי. במרבית השנה מערכת ניקוז המים אינה מצליחה לקלוט את שפע המים, והם זורמים על הכביש – כביש הכניסה הישן לציפורי.

הגענו לעינות ציפורי. מים, צל, מזג אוויר נעים והכל בחינם. לא פלא שהמקום שוקק מבקרים. בעיקר ערבים מוסלמים מהסביבה הקרובה ויהודים חרדים מקרוב ומרחוק. הרוב באים לנפוש וליהנות, אך אל תתפלאו אם תראו מי משכנינו המוסלמים שוטף את מכוניתו, או ממלא מיכלים במי המעיין. ולא, לא מדובר בחיסכון בכסף. מי מעיין ציפורי מבורכים הם וידועים בסגולותיהם הטובות – מניעה של תאונות דרכים באמצעות שטיפת הרכב, הרחקת מחלות באמצעות שתיית המים וזירוז צמיחתם של צמחים באמצעות השקייתם במי המעיין.

על איכות המים הגבוהה יעידו גם השחרירים החיים בתוכם, צמודים לדופן הבטון של התעלה או לתחתיתה (אזהרה: אין לשתות מהמים). במעלה הזרם תמצאו גם סרטנים, דגיגים ונוטריות.
הגיע הזמן לשבת על שפת התעלה, לטבול את רגליכם במים ולשתות קפה טוב (גם תה בא בחשבון).
לפני יותר מ-1,800 שנה טבל במעיין זה רבי יהודה הנשיא, מי שעמד אז בראש העם היהודי. יהודה הנשיא לא בא לטבול במעיין סתם כך, הוא עשה זאת ביום תענית – ביום י”ז בתמוז, ועשה זאת בכוונה לבטל את יום האבל על חורבן שני בתי המקדש, בתשעה באב.

נצעד בכיוון כללי דרומה בשביל עפר. משמאלנו שיחי פטל ומי מעיין זורמים. מימיננו אחו וחורשת אקליפטוסים צעירים. נגיע לשרידי מבנה היוצר בריכה קטנה ויפה, בה נובעים מי המעיין. המבנה הוא המצודה שנתנה את שמה למעיין וגם שמרה עליו (גם כאן כדאי לטבול במים הרדודים וגם למצוא את הנקודה בה נובעים המים). נמשיך לצעוד בשביל לעבר קבוצת עצים גבוהים הצמודים לכביש המהיר – כביש 79.

בצל עצים אלה מוקם מידי שנה, בתחילת יולי, מחנה של הצבא הצלבני שיצא מכאן בבוקר 3.7.1187 לקראת תבוסה צורבת בקרב מול המוסלמים. זאת במסגרת שחזור היסטורי של קרב קרני חיטין.
נחצה את החורשה הקטנה, נעלה בזהירות לכביש מקומי צר ונפנה שמאלה. לעינינו נגלה מבנה אבן ומשמאלו שני מבנים נוספים: מבנה בטון וצריף עשוי פח.
מבנה האבן הוא תחנת שאיבה שנבנתה על ידי הבריטים בשנות ה-1930 וסיפקה מים לכפר צפוריה. אחרי קום המדינה הורחבה תחנת השאיבה וסיפקה מים למושב ציפורי ולעיר נצרת. תחנת השאיבה נסגרה לפני כשלושים שנה.

נחזור כלעומת שבאנו עד לגשר עליו חצינו את הנחל. נפנה שמאלה ונצעד לאורך הגדה השמאלית של הנחל עד לגשר המערבי, מרחק של כ-120 מטר.
שימו לב לערוץ הרחב, לגדות בעלות השיפוע המתון, לצמחיית הנחל, לעצים שזה עתה נטעו, ושימו לב לסלעים שהונחו באפיק, יוצרים אשדות קטנים המשמיעים מוסיקת מים ערבה.
עלו על הגשר המערבי, ואם לא עשיתם זאת עד עתה – זה הזמן ל-Photo Op.

לפני שנחזור לרכב, כדאי לסטות לכביש הגישה הישן ולהגיע לגשר הישן על נחל ציפורי. כאן תוכלו לצפות בערוץ הנחל כפי שהיה לפני שטופל. כאן הערוץ הוא תעלה צרה ועמוקה בה שוטפים המים במהירות ואינם מזינים את סביבתם. ולפני שתטענו שאין לשנות את הטבע אספר לכם שעד לפני שישים שנה לא היה ערוץ לנחל. מי הנחל זרמו במתווה רדוד ורחב בתוך בוסתנים פורחים.

מועד מומלץ: כל השנה, אחר הצהריים, לקראת שקיעה
ציוד נדרש: ערכת קפה, מחצלת, וכל הדרוש לטבילה קלה במים