אודותינו

רשויות הניקוז בישראל

רשויות הניקוז הוקמו מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי”ח 1957 שהגדיר את תפקידן להסדרת תשתיות הניקוז, כל אחת בתחומה. עד שנת 1996 פעלו 26 רשויות ניקוז בכיסוי של 40% משטח המדינה.
בשנת 96, בעקבות הפקת לקחים משיטפונות חורף 91/92 , בוצע ארגון מחדש של רשויות הניקוז, והחל מ- 1.1.1997 פועלות 11 רשויות ניקוז בפריסה ארצית מלאה.
גבולות רשות הניקוז כיום, נקבעו על פי תפיסה אגנית המתייחסת לאגן היקוות טבעי ושלם שבו שותפים כל השטחים מקו פרשת המים פנימה.
בנוסף לשינוי המבני, הורחבו סמכויותיהן של רשויות הניקוז ומשנת 2003, הטיל השר להגנת הסביבה , מתוקף סמכותו בחוק רשויות נחלים ומעיינות, תפקידי רשויות נחל על רוב רשויות הניקוז בארץ.

רשות ניקוז ונחלים קישון

 רשות ניקוז ונחלים קישון הינה גוף סטטוטורי עצמאי, הפועל מתוקף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות התשי”ח 1957, חוק הנחלים  והמעינות (1965) וחוק המים (1959).
תחום האחריות של הרשות הוא כל אגן ההיקוות של נחל הקישון ששטחו 1,100 קמ”ר.
בתחום זה, פועלת רשות ניקוז ונחלים קישון ע”פ תפיסה אגנית המשלבת בין ראיה פיזית, סביבתית ואנושית ליצירת מענים מיטביים לצורכי השימור והפיתוח ברחבי האגן.
במסגרת פעילותה, עוסקת הרשות בתכנון וביצוע פרוייקטים לשיפור תפקודם של הנחלים כבתי גידול ומערכות אקולוגיות ייחודיות, כעורקי ניקוז המסוגלים להוליך ספיקות גבוהות באזורים מפותחים וכאזורי נופש, פנאי ולמידה.

אגן ההיקוות של נחל הקישון הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף, כ- 1100 קמ”ר.
אגן ההיקוות כולל את כל יובליו של הקישון, העיקריים מביניהם: נחל ציפורי, נחל גדורה, נחל השופט, נחל מזרע, נחל עדשים, נחל בית לחם ונחל הקיני.
בתחום אגן ההיקוות של הקישון שוכנות 35 רשויות מקומיות החברות במליאת הרשות, לפי החלוקה הבאה:
10 ערים.
7 מועצות אזוריות.
18 מועצות מקומיות.
מספר התושבים באגן הההיקוות: כ- 750,000.

סמכויות רשות הניקוז

• ניקוזו הסדיר של אגן הניקוז והקמת מפעלי ניקוז באותו תחום- מתוקף חוק הניקוז והגנה מפני שטפונות (1957) אשר באחריות משרד החקלאות.
• שמירה על איכות המים והוצאת מזהמים מנחלים- ממתוקף חוק המים (1965) אשר באחריות רשות המים.
• “שמירת מתנות טבע” ופיתוח סביבת הנחל- מתוקף חוק הנחלים והמעיינות (1965) אשר באחריות המשרד להגנת הסביבה.